top of page
טיפול והדרכה: קשיי קשב וריכוז (טיפול COG.FUN), קשיים בעיבוד ובויסות חושי
קשיים מוטוריים וקשיי כתיבה
מרבית הילדים המופנים כיום להערכת מרפאה בעיסוק על רקע 'קושי בויסות החושי', הינם ילדים שמראים התנהגויות בעלות אופי 'חושי' ('הוא כל הזמן נוגע/מכניס לפה, חייב להרגיש חזק...'). לצד זאת, חשוב להכיר בכך שהמקור להתנהגויות אלו אינו 'חושי' בהכרח, ויכול להעיד על ביטויים גופניים של מצוקה רגשית (לעתים טראומטית), קשיים קשביים ועוד. מעטים מהם מאובחנים עם SMD, ומתאפיינים ברגישות-יתר חושית ראשונית (מולדת).
האבחנה של ילד עם רגישות יתר חושית הינה מורכבת, ומצריכה תשאול מעמיק של ההורה- ביחס לטמפרמנט המולד של ילדו, ולאופן שבו חווה את המציאות מיום היוולדו. ילדים אלו חווים מאז ומתמיד את העולם באופן מאיים. הגירויים החושיים נחווים על-ידם בעוצמה חזקה מכפי שהיא במציאות, והם לרוב אינם מראים הסתגלות לגירויים אלו.
רגישות-יתר חושית יכולה להוביל להתנהגויות של הימנעות ממגע, הימנעות מתנועה, ממקומות הומים ורועשים ועוד. מאידך, היא יכולה להראות כתגובה תוקפנית למגע/רעש, או להוביל לאי שקט מוטורי. חשוב מאד לזהות ולאבחן את המקור להתנהגויות אלו, משום שכאמור, פעמים רבות הן יכולות לנבוע ממקור אחר (ADHD, חרדה, תגובה טראומטית, חסר תזונתי ועוד). במקרים אלו, המענה הטיפולי יהיה אחר.
לעתים קרובות עולה קושי להבחין בין ADHD (קשיי קשב וריכוז) לבין SMD (קשיים בוויסות החושי), בשל מאפייני התנהגות דומים. יחד עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי אלו שתי אבחנות שונות. לאור זאת, רק במידה ורגישות-היתר באה לידי ביטוי בכמה ערוצי חישה, ופוגעת בתחומי תפקוד שונים בחיי היומיום, מומלץ לפנות לאבחון/טיפול בריפוי בעיסוק.
אחד מערוצי הטיפול העיקריים בריפוי בעיסוק בילדים עם SMD, הינו ייעוץ והדרכה להורים, במטרה לשנות את המסגרת שדרכה ההורים מתבוננים על ילדם בתהליך של reframing. הורים לילד עם SMD פעמים רבות אינם יודעים את המקור לקשיי ההתנהגות של ילדם, ותופסים אותה באופן שלילי. תפיסה מוטעית זו של ההורים, עלולה להוביל לציפיות לא מציאותיות מן הילד ולקשיי התמודדות רבים, ויש לה השלכה ישירה על תפקודו ועל הישגיו של הילד.
מחקרים מראים כי שינוי בתפיסת ההורים וההבנה שלהם את התנהגות ילדם, מסייע בהתמודדות ההורית ובתפקוד הילד בחיי היומיום. ההכרה שהילד מקבל מההורה לכך שהוא מתמודד עם קושי 'אמיתי', מסייעת בפתיחת ערוצי שיח ומודעות חדשים, מובילה למציאת דרכי התמודדות מגוונות, ובכך מעצימה את הקשר הורה-ילד.
ערוץ טיפולי חשוב נוסף מתייחס להבנת הקשר בין המופע הפיזי לרגשי ('מה הגוף מספר לי, מה אני צריך עכשיו..') ולמציאת משאבים חושיים-תנועתיים ('איפה נעים לי עכשיו בגוף...'). בתהליך זה, הילד וההורה נעשים מודעים לכלים שיכולים לסייע בזמן אמת, וכן נעשית התאמה של הגרייה החושית שהילד מקבל לאורך היום לפרופיל החושי הייחודי שלו.
טיפול ואבחנה מבדלת בין קושי בויסות החושי (SMD - Sensory Modulation Disorder) לקשיי ויסות ממקור אחר
טיפול בגישת קוגפן (COG-FUN)
מתוך האתר-https://cogfun.co.il
טיפול ה Cog-Fun הינו גישת טיפול ייחודית שפותחה ונחקרה בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית תוך התבססות על ידע יישומי ותיאורטי נרחב.
הטיפול בילדים מתייחס לגילאי 5-10 ומסייע לילד ולהוריו להבין טוב יותר את המאפיינים של הפרעת הקשב שלו- אתגרים לצד עוצמות ועל בסיס אלו לרכוש אסטרטגיות מתאימות.
הלמידה במהלך הטיפול מתבצעת באופן מהנה וחוויתי כך שהיא מקונה לילד חווית מסוגלות והעצמה ("יש לי דברים שקשים לי אבל יש לי גם כוחות ושיטות שעוזרות לי להצליח"). לצד רכישת האסטרטגיות, התהליך הטיפולי משלב גישות טיפוליות נוספות למשל חקירה של סביבת הילד ובירור אלו התאמות יכולות לקדם את המטרות שחשובות לו ולהוריו. בגלל שהפרעת קשב וריכוז משפיעה לא רק על הילד/ה עצמם אלא גם על סביבתם, הטיפול הוא ממוקד משפחה- ההורים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך, הם משתתתפים ומעורבים באופן פעיל לאורך כל הדרך.
לפרטים נוספים-https://cogfun.co.il
ילדים בגילאי 6-10 שמדווח כי "מתקשים בכתיבה", חשוב יהיה לקבל דיווח מפורט וממוקד במה בדיוק מתקשים: איטיות, כאב בכף היד, כתב לא ברור ועוד.
בגילאי 6-7 ילדים עדיין נמצאים בשלבים שונים של רכישת הכתב העגול, קצב רכישת הקריאה משתנה ומשפיע על מיומנות העתקה, והיכולת להיעזר בערוצים שונים של קליטת המידע (חזותי/שמיעתי) ישפיעו באופן שונה על כל ילד בתהליך הכתיבה.
יכולת התארגנות יעילה בתוך שורה (שמירה על גודל אותיות ועל רווחים מתאימים) תתפתח רק לאחר שהילד הפנים את אותיות הכתב וכאשר הקריאה שלו שוטפת. כתב קריא ומאורגן יתבסס על שליטה יעילה בכלי הכתיבה, ועל יכולות קשב, בקרה וניהול יעילות.
בגילאי 8-9, נצפה לכתיבה שוטפת (העתקה של מספר מלים ברצף), לקצב מתאים, להקפדה על גודל נכון של האותיות ביחס לשורה ועל רווחים מתאימים.
לאור זאת, בתהליך הטיפולי בריפוי בעיסוק, חשוב יהיה לאבחן מהו המקור ל"קשיי הכתיבה": האם ילד שמדווח כי כותב באיטיות עושה זאת כי האחיזה שלו מאומצת, כי עדיין לא הפנים את אותיות הכתב, או משום שהקריאה שלו עדיין אינה שוטפת? זאת, על מנת להעניק טיפול מתאים.
עבור ילד שזקוק לסיוע בתחום הכתיבה, מומלץ שיקבל טיפול בעל אופי "משחקי", שהופך את הכתיבה לחווייה מהנה, שימושית, ומנותקת מהעולם הלימודי. זאת, על מנת להגביר בו את ההנאה והמוטיבציה ליישום ולתרגול.
*יש לציין כי הטיפול בריפוי בעיסוק אינו נותן מענה לקשיים בקריאה, ויתרה מכך, הטיפול בתחום הכתיבה יהיה יעיל יותר לאחר שיחול שיפור בקריאה.
שיפור מיומנות הכתיבה
ילדים המראים קשיים תנועתיים, הם ילדים הנמנעים מטיפוס במתקנים בגני שעשועים, מרבים ליפול בזמן שרצים, מתקשים להתנדנד באופן עצמאי, ומראים תסכול רב כאשר מנסים לעבוד מעל גשר חבלים תלוי.
הסיבות לקשיים אלו (בהתאם לגיל ושלב התפתחות) יכולות להיות מגוונות, לדוגמה:
קשיי תנועה שהינם על רקע יציבתי- בבסיס התנועה קיים מתח שרירים (טונוס) נמוך המוביל להבשלה איטית של מנגנוני היציבה. במקרה כזה הילדים יתקשרו לייצב את גופם כנגד כח הכובד לאורך זמן, כך למשל בעת ישיבה ממושכת יחליפו מנחים בתדירות גבוהה. הם יאבדו במהירות את שווי המשקל כאשר נמצאים בתנועה על בסיס צר, למשל בעת הליכה על גדר, ריצה בין מכשולים ועוד.
קשיי תנועה שהינם על רקע קושי בתכנון המוטורי- ילדים אלו יתקשו לאמוד את העוצמה ואת המרחק הנכון כדי לקלוע במדויק לסל, יתקשו להושיט ידיים בזמן הנכון כדי לתפוס כדור, יזדקקו ללווי מבט כדי להניח את הרגליים במקום הנכון על הסולם ועוד.
הטיפול בריפוי בעיסוק מכוון באופן ישיר לשיפור מיומנויות אלו, באופן מדורג, חווייתי ומהנה. במהלך הטיפול הילדים לומדים לבסס את תחושת הגוף ואת מנגנוני היציבה שלהם, לשפר את יכולת התאום בין שני צידי הגוף, את תזמון התנועה ועוד.
התרגול מתבצע בסביבה בטוחה ומוגנת, והילדים רוכשים מיומנויות שמתקשים בהן בחיי היומיום: משחקי כדור, נדנוד עצמאי, טיפוס ומעבר בין מתקנים ועוד.
שיפור מיומנויות תנועתיות
ילדים בעלי קשיים במוטוריקה עדינה פעמים רבות חווים תסכול רב ותחושת מסוגלות נמוכה. הדיווח של הגננת וההורים יהיה: "הוא לא מוכן לגשת לשולחן יצירה".."הוא מצייר ברמה נמוכה ביחס לבני גילו/עדיין לא כותב את שמו".."הוא לא מוכן לעשות חוברות עבודה"..."הוא מתקשה מאד לעבור על קווים ולצבוע מדויק".
במקרים אלו חשוב לאתר את המקור לקושי, ולבחון האם הדרישות אכן מותאמות לשלב ההתפתחות בו הילד נמצא. כך לדוגמה, ילד בן 3 עדיין אינו מצופה לגזור, אינו מצופה להעתיק משולש, והציור שלו עדיין מאד ראשוני. דוגמה נוספת: ילד ששמו "אמיר", עדיין אינו מצופה לכתוב את שמו בגיל 4 משום שאלו אותיות שיש בהן אלכסון, לעומת ילד ששמו "בן", שיוכל לכתוב את שמו יחסית מוקדם, משום שהאותיות בשמו מורכבות מקווים אופקיים ואנכיים בלבד.
במידה ואכן קיים קושי ביצועי אמיתי ביחס לשלב ההתפתחותי שבו הילד נמצא, מומלץ לפנות לאבחון/טיפול בריפוי בעיסוק. בתהליך הטיפולי, הילד יחשף בהדרגה לחויות של הצלחה בתחום הגרפי והמוטורי העדין: הוא ילמד מאילו צורות מורכב ציור ויצליח לצייר ציור בעל משמעות. הוא יבסס אחיזה יעילה של כלי הכתיבה ושל המספריים באמצעות חיזוק מרכיבים של כח ותנועה בכף היד, הוא יצליח לדייק בצביעה ובגזירה ללא מאמץ, תוך שימוש יעיל בתאום בין הידיים.
שיפור מיומנויות מוטוריקה עדינה: גזירה, ציור, צביעה...
bottom of page